• 10% הנחההמחיר הטוב ביותר מובטח!

היסטוריית השכונה

המלונית נמצאת בשכונת  בקעה הממוקמת דרומית למושבה הגרמנית של ירושלים.
ראשיתה של שכונת בקעה בסוף המאה ה-19 סמוך למועד הנחת פסי הרכבת לירושלים ב-1882.שמה  הערבי הינו “בקעא” שפירושו בערבית “אדמה מעורבת בחלוקי אבנים”.
בסמוך לתחנת  הרכבת הישנה במישור רחב ידיים, הוקמו מספר בתים פשוטים, שבהם התגוררו ראשוני העובדים בתחנת הרכבת. כעבור מספר שנים נהרסו בתים אלה, ובמקומם הונחו יסודות לשכונה מסודרת ומרווחת. בזה אחר זה קמו הבתים הראשונים בשכונה  שלימים הייתה לאחת היפות בשכונות מערב ירושלים. היו אלה בניינים בני שתי קומות, כאשר בקומה אחת גרים ההורים, ובשנייה הילדים. כעבור מספר שנים החלה נהירה של בעלי יכולות כלכליות ומשפחות משכילות בעלות אמצעים. צירוף זה אפשר תכנון בתים שבצורתם החיצונית ובאופן חלוקתם הפנימית יהיו מעין מזיגה של שתי תרבויות – מזרח ומערב. בתי שכונת בקעה אופיינו בכניסות הנאות והמטופחות, במרפסות הגדולות והמעוצבות, חדרים גדולים והפרוזדור.
עד פרוץ מלחמת העצמאות בשנת 1948, הייתה שכונת בקעה מאוכלסת בכ- 1,200 משפחות, מוסלמיות ונוצריות.
במהלך המלחמה ניטשה השכונה ולקראת סוף מלחמת העצמאות עם שוך הקרבות, בסוף 1948, יושבה בקעה  באוכלוסייה יהודית ממפוני העיר העתיקה.
שכונת בקעה (גאולים) מתאפיינת בנוף ירוק המלווה את רחובותיה, מספר גינות ציבוריות תורמות לאופי ירוק והמיוחד לשכונה. היום בקעה היא שכונת יוקרה, מתאפיינת בקהל גדול של עולים מאמריקה ומפורסמת בזכות בתי הכנסת המיוחדים שלה, ביניהם “קול הנשמה” הרפורמי, בתי כנסת שוויונים ומסורתיים אחרים.
המלון נבנה בשנות ה20 של המאה הקודמת ע”י משפחת אבו ראטס מבית ג’אלה. משפחה נוצרית עשירה שבנתה מספר  בתים  נוספים בשכונה  ובמושבה הגרמנית.
הבניין נבנה בסגנון עותמאני ערבי תוך שימוש  באבן דולומיט אדומה חזקה ויקרה, “מיזי אחמר”.
אבן ייחודית זו שימשה לבניית רוב הבתים בשכונה והיא חלק בלתי נפרד מאופי השכונה.
בעקבות  מלחמת השחרור המשפחה נטשה ועברה לבית ג’אלה שהיה בשליטת ירדן.
במהלך השנים המבנה שימש בין השאר כבית הבראה, בית ספר, כבית יתומים וכהוסטל ואולפנה לנערות.
המבנה נמכר במכרז בסוף שנות ה90  לידיים פרטיות ומשנת 2000  משמש כמלונית “בית קטן בבקעה”.
בשנות ה90 עיריית ירושלים הכינה תכנית כוללת על מנת לשמר את אופייה ההיסטורי והאסתטי של השכונה.
מבנה המלון עצמו הוכרז  ל”שימור מחמיר” ע”י המועצה לשימור אתרים.